העבודה שעוזרת לך לגלות את עצמך
שביעות הרצון במקום העבודה שלנו היא דבר חשוב במיוחד לחיים שלנו.
בואו נדבר על משהו שכולנו מתמודדים אתו: בעידן שבו אנחנו מבלים יותר שעות בעבודה שלנו מאשר בכל מקום אחר, שביעות הרצון ממנה היא דבר חשוב במיוחד לחיים שלנו.
אבל מה, בעצם, עושה אותנו שמחים בעבודה שלנו? מחקר ממרכז טאוב, שנערך בשנת 2023 (https://www.taubcenter.org.il/research/job-satisfaction-in-israel/), מגלה שיחסים במקום העבודה הם הגורם המרכזי לשביעות הרצון שלנו, ואחריהם, לפי הסדר: רמת השכר, ביטחון תעסוקתי, קידום ואתגר.
החדשות הטובות: אנחנו כאן כדי לספר לכם על משרות שכוללות את המרכיבים האלה בדיוק.
חברויות אמת לכל החיים
הכירו את מדריכי הדרך של "מכינת דרור" - צעירים שמלווים במשך מספר שנים צעירים בני גילם, שנמצאים על הרצף, ומסייעים להם להגשים את המטרות והיעדים שהציבו לעצמם.
ב"מכינת דרור", שהיא מבית העמותה החברתית "גוונים", מתגוררים צעירים בגילאי 18־30, אשר נמצאים על רצף האוטיזם בתפקוד גבוה, ומעוניינים לרכוש מיומנויות שיאפשרו להם לחיות חיים עצמאים. הצעירים הללו גרים בדירות משותפות שנמצאות בערים שונות, במשך שנתיים או שלוש, תוך שהם מתקדמים ביעדים שהציבו לעצמם, כגון: הוצאת רישיון נהיגה, היכולת להתפרנס בכוחות עצמם, לרכוש מיומנויות לניהול משק בית ועוד.
בכל אזור בו מתקיימת המכינה פועלים מספר בעלי תפקידים, העובדים בשיתוף פעולה הדוק, ומלווים את הצעירים בדרכם ובחיי היומיום שלהם; העובדים הם מעין אחים גדולים, שנמצאים שם בשבילם, בהתלבטויות, באתגרים ובהצלחות.
אופי העבודה מתבסס על חיבור עמוק לא רק בין העובדים והחניכים, אלא גם בין העובדים עצמם. לכולם יש אותה מטרה - לקדם את משתתפי התוכנית לעבר הגשמת יעדיהם האישיים, והדרך המשותפת הזו תורמת לקשרים מיוחדים במינם בין העובדים - למערכות יחסים קרובות ולחברויות אמיצות.
"יש בידיים שלנו אחריות גדולה להצלחה של החבר'ה בתוכנית, שאנחנו משמעותיים מאוד עבורם", מסביר גולן לוזון, בן 30, אחד מהמנהלים במכינת דרור. "אנחנו מתייעצים כל הזמן ונמצאים בקשר הדוק, והכל סביב נושאים ערכיים ואנושיים מהמעלה הראשונה. במהלך הדרך, מעבר לסיפוק בעבודה, נוצרות פה חברויות אמת לכל החיים".
להתקדם בלי הפסקה
התוכנית במכינה כוללת כמה תפקידים מרכזיים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו של עניין וסיפוק:
המדריכים, הנמצאים מדי יום בדירת השותפים, במשמרות מתחלפות, ומתפקדים כאחים גדולים. גמישות השעות של המשמרות מאפשרת לסטודנטים להשתבץ בעבודה, ולשלב לימודים עם עבודה מספקת שיש בה גם אופק ואפשרויות קידום.
רכזי התוכנית, המקיימים באופן רציף שיחות קבוצתיות ושיחות אישיות עם כל אחד מהמשתתפים, ובודקים עמם באופן ישיר עד כמה הצליחו לעמוד ביעדים שהציבו לעצמם, מה היו המכשולים, מהן ההצלחות וגם - איך לתכנן ולבצע את הצעד הבא.
מנהלי התוכנית, האחראיים על המדריכים ורכזי התוכנית ולמעשה על התוכנית כולה; הם אלה שקולטים את המשתתפים, והם אלה שמלווים את המדריכים והרכזים לאורך כך הדרך.
רבים מהמנהלים, ובהם גולן לוזון, מגיעים לתפקידם אחרי שביצעו תפקידי הדרכה וריכוז, כך שלעבודה במכינה יש אופק התקדמות ברור ומשמעותי.
להגשת מועמדות - לחצו כאן
בואו להגשים חלומות
מעבר לסביבה החברתית התומכת, העובדים במכינה מספרים על המשמעות הגדולה שיש לה בחייהם. "אנחנו מקבלים המון כלים מקצועיים שעוזרים לנו לנהל את תהליכי ההתפתחות של משתתפי התוכנית, ותוך כדי שאנחנו מקדמים אותם, אנחנו לומדים המון על עצמנו", מסביר גולן. "התהליכים לפעמים איטיים, והעבודה הזו מלמדת אותך להיות סבלני, לקחת נשימה ולהתקדם אל עבר היעדים בהדרגה. זו לא עבודה שאתה משאיר מאחור, אלא כזו שעוזרת לך להבין טוב יותר אנשים, ובעצם גם את עצמך - מה מעורר, מה מעכב, מה מתסכל וכן הלאה. זו התפתחות אישית שלא יכולתי לקבל במקום אחר".
עדן כוכבי, בת 27, מדריכה במכינה, מוסיפה: "העבודה הזאת נותנת לי מקום לגדול וללמוד על עצמי, בזמן שאני לוקחת חלק בהגשמת החלומות של הצעירים". כשמשתתפי התוכנית מסיימים את המכינה, מגשימים את המטרות ויוצאים לחיים עצמאיים, לעובדים יש חלק מרכזי מאוד בכך. "זה סיפוק עצום", אומר גולן. לראות את הצעירים האלה, שהם בני גילנו, מתחילים את החיים כבוגרים, ולדעת שאתה סייעת להם בכך".
עבודה שהיא דרך חיים
מכינה ייחודית נוספת שמפעילה עמותת גוונים היא "מכינת כנפיים". זוהי תוכנית שפועלת במתכונת דומה לזו של "מכינת דרור", אלא שכאן מתגוררים בדירה המשותפת צעירים עם מגבלות פיזיות או חושיות.
שני היגאני, בת 31, עובדת סוציאלית ומנהלת במכינת כנפיים, מספרת על עבודה שהיא דרך חיים, עם מסגרת חברתית, ערכים ומשמעות.
שני הגיעה לתפקיד הניהול לאחר שעבדה כמדריכה ולאחר מכן כרכזת תוכנית.
"גדלתי בתוך העמותה", היא מספרת. "צמחתי עם המשתתפים במכינה וליוויתי אותם בשלבים השונים של חיי. זה משהו שחוזר על עצמו אצל הרבה אנשי הצוות. אנחנו בגילאים של המשתתפים, ונמצאים בנקודת התפתחות דומה".
צוות המכינה נפגש פעם בשבוע לפגישות באווירה של עשייה, בשיתוף פעולה מלא ומפרה. "כולם מרגישים משמעותיים, ויש תחושה של פתיחות להקשיב להצעות שכל אחד ואחת מעלים", מפרטת שני.
אביחי ניימן, בן 33, מדריך ותיק שהחל במכינת כנפיים והמשיך בהובלת הקמת מכינת דרור, עובד כמדריך בתוכניות מזה כעשר שנים מספר: "העבודה כאן הכניסה אותי מהתחלה לפרופורציות, לימדה אותי על חשיבותו של כוח הרצון והכירה לי אנשים איכותיים שאין כמותם", הוא מספר. "היא מלווה אותי גם בהיבט מקצועי וגם בחיים בכלל".
ושני מסכמת: "זאת עבודה שעושים מהלב, אי אפשר לעשות אותה אחרת. זה מספק כל כך לצמוח עם הצעירים במכינה, ולדעת שהליווי שנתנו להם סייע להם להתפתח ולהתקדם בחיים".
